דף הבית | קטלוג וספריה | לוח אירועים | עונת התרבות תשע"ט | הודעות חשובות! | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטורימסיפורי המקוםסיפורי תושבים > אביבה וגד יגאל - פגישה שנייה
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
סיפורי תושבים
בצלי הצבעוני
יהודית צוויק
זכרונות טבעון בראשיתה - ראובן גלזר
בקרבות על ירושלים - משה כצנלסון
משה כצנלסון - ימאי ולוחם
"הרופא-הפועל" בעיני עצמו - ד"ר בלומנטל
איפה הייתי ביום ה' באייר תש"ח
חיילים במחנה
אל תבכי ילדה
קבוצת הרועים
"פחדים"
"פרשת העניבות"
"הגדודנים"
נערת הרזיסטנס
אביבה וגד יגאל - פגישה ראשונה
אביבה וגד יגאל - פגישה שנייה
מפות - ומה שמאחוריהן
חרש הברזל
"השומר על הסוס" שוב משקיף על העמק
מי העזיז הזה?
אירגון ומפעל
אירועים בקורות הזמן
תהליכים מעצבים
רוח המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
אביבה וגד יגאל - פגישה שנייה

ראיינו: שפרה לשם ויגאל אורן

כתב: יגאל אורן

 

 

עלילות חייו של השומר מרדכי יגאֵל הינם סיפור ידוע במארג המיתוס הציוני וסופרו על ידי ירמיהו רבינא בספר "עלי אוכף":

 

שיר ערש/ אהרון ראובני

 

כגבורי ימי קדומים

תניף ידי פלדה

וגם קרובים גם רחוקים

יהללו שמך

 

שומר תהיה רוכב על סוס

בלי פחד ואימה

והאויב אף לא יעז,

עמוד על דרכך

 

ובר מזל תהיה נא לי

זריז כיגאֵל !

לו-לי, לו-לי, קטני שלי

פִרחה של יזרעאל.

 

המאבק של יגאל וחבריו מ"השומר" לכיבוש אדמות הכפר "פולה", היא עפולה של ימי התורכים,  היווה דגם שלאורו גיבש ארגון "השומר" ולאחריו "אגודת השומרים" את "תפיסת הביטחון" של הקמת ישובים בתקופה של טרם מדינה.

 

 

בתמונה: איור של מרדכי יגאל על גבי כריכת הספר "משפחת יגאל"

 

 

ראש חץ של אנשים נועזים, שומרים ללא חת כיגאל וחבריו תופסים את הקרקע שנקנית כדין ועומדים בפני בוזזים ותקיפים המתנגדים להתיישבות היהודית. בחסות שומרים אלו מגיעה קבוצת החלוצים המיישבים את המקום ובהדרכת השומרים בונים את שיטות האבטחה. אז עוזבים השומרים את המקום ועוברים אל היעד הבא.  כך היה גם בכרכור, כך היה בחולון ולצורך אותו עניין בדיוק נקרא מרדכי יגאל אל "גוש עציון" בתחילת שנת 1943 .

 

לאחר שהקרקע שנרכשה באזור מעיינות ע'רוב, מדרום לבית לחם, ננטשה בימי מאורעות תרפ"ט ותרצ"ו החליטה הסוכנות היהודית ליישב את גוש הקרקע הגדול של כפר עציון בשלישית.

מרדכי יגאל נקרא אל המקום לשמש כ"מוכתר" ההתיישבות - איש הבטחון המרכזי להושבתם של ארבעה יישובים:

כפר עציון (30.4.1943 ) משואות יצחק (4.11.1945), עין צורים (22.10.1946 ), רבדים (11.2.1947 ).

 

מיד לאחר החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה בנובמבר 1947 התחיל מצור ערבי על "הגוש" של ארבעת היישובים.   ב15 ינואר 1948 יצאה מחלקת פלמ"ח בפיקודו של דני מס לסייע ל"גוש" הנצור אך היא התגלתה והותקפה וכל שלושים וחמישה הלוחמים נהרגו בקרב (הל"ה). הנהגת היישוב החליטה לפנות את כל המשפחות ולהשאיר לוחמים בלבד בישובי גוש עציון. ערב יום הכרזת המדינה התקבלה ההודעה "מלכה נפלה"- גוש עציון נפל בידי צבא הלגיון הערבי.  חיה ומרדכי  יגאל בני השישים שהתפנו מ"גוש עציון" בפינוי המשפחות ועברו לגור בקרית עמל ליד הבת שרה לוריא שגרה עם משפחתה בטבעון מזמן הקמתה.

 

 

 

בתמונה: ישעיהו ושרה לוריא

 

 

 

ארבעה ילדים לחיה ומרדכי יגאל: עובד, גליליה, שרה, גד.

כל אחד מהארבעה פנו איש ואשה לדרכם השונה, אולם כתום השנים נקבצו עובד וגליליה לעמק בית שאן, שרה וגד לקרית טבעון.

 

מרדכי עסק תקופה מסוימת ברישום נכסי נפקדים באזור חיפה ולאחר מכן החל לעבוד בנמל חיפה.

לאחר צאתו של מרדכי לגמלאות עברו מרדכי וחיה יגאל אל קיבוץ "חפציבה" קיבוצה של הבת הבכורה גליליה ובשנת 1959 נפטרה שם חיה יגאל. מרדכי יגאל חי עוד כעשרים שנה ב"חפציבה" ובתקופה זו אף הדריך בבית הכנסת העתיק של "בית אלפא", עד פטירתו בשיבה טובה בשנת 1979.

 

 

 

בתמונה: מרדכי יגאל, תצלום משנת 1980

 

 

גד ואביבה רכשו בית ברחוב ההולך ונבנה בטבעון, ובמשך כשנה גרו בו ללא חשמל, שהתקנתו עדיין לא הגיע לרחובם. שם נולד יורם , בנם השלישי.

אביבה שבה לעניין המדריך את חייה - איכות חיים של ילדים. בתחילת שנות השישים היא פתחה את תחנת "טיפת חלב " בטבעון ונהלה אותה במשך שבע עשרה שנה. במבצעי חיסון כללה גם את ילדי האוכלוסייה הבדואית השכנה. לא כולם היו מרוצים מכך, אך אביבה לא השלימה עם אפליה עקב מוצאו של ילד.

 

בשנת 1971 פקד אסון את המשפחה: אחיה של אביבה, סא"ל אפרים-יוסף  סימון, היה ראש משלחת הרכש של משרד הבטחון בצרפת. הוא וכל משפחתו עמו נהרגו בתאונת דרכים בשוויץ. קבריהם היו הקברים הראשונים בבית העלמין הצבאי של קרית טבעון.

 

בשנות החמישים לחייהם התחילו אביבה וגד ללמוד עבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. גד שעבד בעפולה כמדריך חקלאי ולאחר מכן כמהנדס ביצוע של מפעלי מים מטעם הסוכנות, המשיך בכך גם לאחר הלימודים באוניברסיטה.  אביבה סיימה בהצטיינות את לימודיה פנתה למסלול המקצועי החדש כעובדת סוציאלית .

 

אביבה היתה חברה בועדה לקשרי חוץ של המועצה המקומית קרית טבעון ובזכות קשריה המסועפים הביאה ליצירת רקמה שיתופית עם גורמים שונים בגרמניה וצרפת.

בתקופה זו פקד את גד ואביבה אסון נוסף כשנפטר גיל, בנם הבכור, בנסיבות טרגיות.

לאחר פרישתה קיבלה אביבה יגאל את תואר "יקירת קרית טבעון" בזכות פעילותה להצלת יהודי אירופה ובזכות פעילותה הציבורית בקריה.

 

גם לאחר צאתם לגמלאות המשיכו גד ואביבה להתנדב לפעילות - אביבה כסייעת בקופת חולים, וגד כמסייע לעבודה במוסך. קשריהם המסועפים עם בני משפחה וידידים בארץ ובעולם מפגישים אותם עם צעירים ובני נוער ששואלים שאלות נוקבות לגבי מדינת ישראל ועתידה.

 

 

 

בתמונה: אביבה וגד יגאל בביתם בקרית-טבעון, 2009

 

 

 

 

שאלנו גם אנו:

כיצד אתם רוצים לראות את הפיתוח הפיזי של קרית טבעון?

 

גד ואביבה: "כוותיקים אנו רוצים אותה כמו שהיא כיום. אנו מבינים שצריך לפתח - אבל לא להפוך את הכל... את התחבורה צריך לפתח. צריך גם אזור תעשיה. צריך לעזור לעסקים ולהקל עליהם ככל האפשר."

חינוך?: " יש לנו נינה בקרית טבעון - היא נוסעת ללמוד ביגור. פעם החינוך בטבעון נחשב למצויין. היום - לא יודעים. האוכלוסיה השתנתה. קוראים פחות".

ערכים?   גד: " צריך לתת יותר תכנים יהודיים בחינוך. היסוד היהודי צריך להיות רחב אך לא צריך להיכנס לכפייה של מצוות הדת...".

אביבה: " אני כבר לא יודעת כבר מה לענות כששואלים אותי על הזכות שלנו על הארץ... על אף שבבית הורי לא הקפדנו במנהגים בליבי תמיד ידעתי שאני יהודיה ולכן עליתי לארץ...".

יחס לאוכלוסיה בוגרת ?  אביבה: " יש מקום לשיפור, למשל בדברים קטנים כמו מכתב למי שמגיע לגיל תשעים, וכו'".

מים?  גד: "צריך ליבש דשאים, אין ברירה. החורף הזה כמעט ולא הפעלתי חימום כי לא היה חורף... אבל בחקלאות המים הם אמצעי ייצור והיצוא החקלאי מקור למטבע חוץ".

רווחה?  אביבה וגד: "צריך לעזור לשכבות החלשות. באו עליות שאין להן פנסיה ולא כלום. צריך לעזור להם".

אנטישמיות? אביבה: "אנו שונים. בגרמניה שלפני המלחמה רוב עורכי הדין, הרופאים והבנקאים היו יהודים. זה עורר שנאה. גם היום היהודים בחו"ל מתבלטים בתחומי כלכלה כגון המועדונים וכו'. אין לזה תקנה כי תמיד היינו שונים ותמיד נהייה."

הסכסוך הישראלי פלשתיני? גד: "בתנאים נורמליים יש סיכוי להבנה, אבל ההסתה הדתית אצלם וגם היחס שלנו אליהם לא מאפשרים את זה. לא השקענו מספיק באוכלוסיה הערבית בארץ ויש אליהם יחס כ'גבעונים' " ("חוטבי עצים ושואבי מים"  (י.א.))

 

וההמשך...

 

הכל / יהודה עמיחי

 

הכל מפות. גם בני אדם וגורלותיהם.

וקנה מידה לרגלי כל אחד

ופרוש הסימנים: זו דרך טובה, זו קשה,

זו עלייה וזו תהום. זו אהבה גדולה

וזו אכזבה עמוקה.

 

הכל מפות פרושות של

האדריכל האלוהי.

 

מהי הטעות הגדולה

של בריאת העולם:

תכנון המדבר או תכנון ישובי

בני אדם, שדות ויער ונחלי מים.

 

לעולם לא נדע.

האדריכל האלוהי.

 

 

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist