דף הבית | קטלוג וספריה | האירועים והסרטים הקרובים | חוברת תשע"ח | ילדים בקיץ | הודעות חשובות! | לוח אירועים | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטורי"מסביב" > קדחת, שפעת ומיני מגפות
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
האומץ להתלונן
להפליג עם חברים בים האדריאטי
אתגרי הזירה הימית
ברזיל בעיניים ישראליות
"שחיקת הכבישים"
בין שדרות לעזה
זוכי פרס ישראל שלי
"ליברטי"
"נהר הדם" : המצב האפריקאי
לב אמיץ
החוליה בכנרת - פלגה 788
להיות רואה ואינו נראה
קדחת, שפעת ומיני מגפות
פרידל על המפה
מאתר ארכיאולוגי לאתר תיירות
תמונות קרן היסוד - ירושלים
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
קדחת, שפעת ומיני מגפות

כתבו: דורית ויגאל אורן

 

 

הרופא הצבאי ד"ר לבראן מצבא צרפת באלג'יר היה שקוע בהתבוננות בעינית המיקרוסקופ שלפניו. את המראה שראה תחת עדשת המיקרוסקופ לא ראה איש לפניו: בתוך דוגמית הדם התפקעה טסית של כדורית דם אדומה ומתוכה הגיחו גופיפים קטנים ומוזרים. היה זה הזיהוי הראשון בהיסטוריה של גורם מחלת ה"מלריה" - טפיל ה"פלסמודיום".

נבגי טפיל ה"פלסמודיום" אותרו לאחר מכן בבלוטות הרוק של נקבת יתוש מסוג "אנופלס" ובכך נפרצה הדרך להבנה שהטפיל מועבר מאדם חולה לאדם בריא הנתקף במחלת ה"מלריה" כתוצאה מעקיצת היתושה מוצצת הדם.

 

הגילוי של ד"ר לבראן בשנת 1880 השפיע על האנושות כולה.

ברחבי האימפריה הבריטית הוקמו ארגונים שונים שעסקו בייבוש ביצות שהם מקומות הקינון של היתושים. מכוני מחקר פיתחו שיטות להתגוננות מעקיצת היתושים.

 

 

גם התנועה הציונית הרימה תרומה משמעותית בנושא הדברת מחלת המלריה (הקדחת).   מלכתחילה לא היה מקום לקיומה של מחלה זו בארץ ישראל בהיותה מחוץ ל"חגורת הקדחת" שבין "חוג הגדי" ל"חוג הסרטן" (קוי הרוחב המגדירים את אזורי האקלים הטרופי), אלא שהזנחה של מאות שנים בימי השלטון העותומאני הביאה להיווצרות ביצות בארץ שהיא על סף המדבר.

כאשר כבשו הבריטים את ארץ ישראל מידי הטורקים הם החלו בפעולות נמרצות למיגור היתושים והתגוננות מעקיצתם.

 

ייבוש ביצות בעמק יזרעאל, 1921. (מתוך ארכון קק"ל)

להגדלה הקישו על גבי התמונה

 

 

 

ייבוש ביצות יגור. (מתוך ארכיון קק"ל)

להגדלה הקישו על גבי התמונה

 

בשנת 1922 הוקם בארץ "המכון לחקר המלריה" ו"שרות אנטי מלרי" שכלל רופאים ומפקחי תברואה אנטי מלרית.

 

 

"תחנה לחקירת המלריה" בעמק החולה (מתוך ארכיון קק"ל)

להגדלה הקישו על גבי התמונה

 

 

עוד בטרם החל שלטון הבריטים  בארץ העמידה התנועה הציונית את המלחמה ב"מלריה" כמטרה לעצמה. עוד בימי השלטון הטורקי הקים ארגון "הדסה" מנגנון למאבק במחלת ה"מלריה" ובראשו עמדו הבקטריולוג ד"ר ישראל קליגלר ועוזרו ד"ר יצחק וייצמן.

שלשה מפקחים "אנטי מלריים" פעלו מטעמם: צבי סליטרניק במושבה מגדל, גדעון מֶר במושבות כנרת ומנחמיה, ואו וַאהל ביבנאל.

שיטות הפיקוח כללו ריסוס שמן על שלוליות ומקווי מים, הסדרת אפיקי נחלים ותעלות ניקוז, ושימוש באידי גופרית כנגד יתושים בוגרים.

המבצע האנטי מלרי של "הדסה" הצטמצם למספר יישובים ובהם ירדה התחלואה

ב-80%-90% .

 

 

צבי סליטרניק : תפוצת הקדחת בארץ ישראל, 1920

להגדלה הקישו על גבי התמונה

 

 

 

הרופא ד"ר הלל יפה היה מחלוצי הטיפול בחולי הקדחת. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1890 ומאז בואו היה מעורב במאמצים להדברת ה"מלריה". ד"ר יפה הביא עימו מחו"ל תמיסת "גימזה" הכוללת סבון ופורמלין למלחמה ביתושים בוגרים, וחבית סולר להדברת זחלי היתושים. הוא יזם את השתילה של רבבות עצי אקליפטוס בביצות חדרה, ויחד עם האגרונום אהרון אהרונסון ביצע בואדי בוסטרוס שליד עתלית את הטיפול האנטי מלרי הראשון בארץ ישראל .

 

 

ד"ר הלל יפה (מתוך אתר משרד הבריאות)

 

 

 

בקונטרס "השמירה מפני הקדחת" משנת תרע"א כותב ד"ר הלל יפה:

"כבר הזכרתי כי כשם שגוף האדם חונן בנטיה טבעית להבריא, כן כל מקום מנוגע במלריה עלול להרפא מאליו , אך ישנם תנאים נוחים לזאת...הוברר לנו שאם יעלה בידנו להפחית את כמות היתושים הטפילים וגם את מספר חולי המלריה בכל מקום שהוא עד כדי מועט ידוע- דבר זה דיו שהאקלים ילך ויחדל מאליו בהדרגה ידועה, להיות מלרי."

 

 

 

הלל יפה כותב על המלריה.

להגדלה הקישו על גבי התמונה

 

 

גדעון מֶר , המפקח האנטי מלרי במושבה "מנחמיה", עלה בשנת 1914 לארץ ישראל מליטא והוא בן עשרים. בימי מלחמת העולם הראשונה שירת תחת פיקודו של יוסף טרומפלדור בגדוד "נהגי הפרדות". כשהשתחרר התקבל לעבודה בתחנה האנטי מלרית ע"ש נתן שטראוס בירושלים. הוא נשלח לפקח על המאבק ב"מלריה" במושבות הגליל ובשנת 1921 התמנה מטעם "ועד הצירים" למפקח אנטי מלרי ראשי. בשנת 1923 יצא גדעון מֶר לאירופה ללמוד רפואה וכשחזר לארץ בשנת 1929 הוא נשלח לנהל את המכון האנטי מלרי בראש פינה, מטעם המחלקה להגיינה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בפיקוחו של פרופסור קליגלר.

לאחר הגעתו אל הגליל העליון הקים ד"ר גדעון מֶר תחנת שדה אנטי מלרית בכפר הערבי "מלאחה"  שעל גדת אגם החולה. התחנה שמשה גם כמרפאה לתושבי הכפרים הערביים הסמוכים. הערבים כינוהו בשם "חכים-מלריה" ואמונם בו היה רב. בהשפעתו החלו תושבי הכפרים להשתמש בכילות ולהתגונן מפני עקיצות היתושים.

 

 

 ד"ר גדעון מר וסייעת במרפאה   

 

 

בשנת 1941 התגייס ד"ר מר לצבא הבריטי ושירת במשך ארבע שנים כמומחה להדברת המלריה בעיראק, בבורמה, באיראן ובהודו. במהלך שרותו נוסה לראשונה קוטל החרקים מסוג DDT והצלחתו הייתה רבה. כשחזר ד"ר מר לארץ הביא איתו את השימוש בDDT ולאחר הריסוס הראשון, שנוסה בשנת 1945 בקיבוץ "חולתה", פחתו מקרי הקדחת באופן דרסטי. משנת 1947 החל השימוש בריסוס ב DDT בכל הארץ.

 

הרהורים פילוסופיים על חיים ומוות לא סייעו מעולם בהתמודדות עם מגיפות.

מעבר ללחשים, ריקודי הקוסמים ונבואות האסטרולוגים, בקו חזית המלחמה במגפות פועלים אנשי מקצוע ישרי לב, חוקרים בחלוקים לבנים, ועובדים בקווי הייצור של מפעלי התרופות.

 

העולם המיקרוסקופי של הטפילים, החיידקים וקרוביהם הקטלניים מהם- הנגיפים (וירוסים), מתקיים לצד ובתוך עולם החי מאז קיומו של כדור הארץ, ויתכן מאד שאף לפני כן. יש הטוענים שהחיידקים הינם מצורות החיים הראשונות  בעולם. יתכן שהוירוסים הגיעו אל כדור הארץ בעקבות כוכבי שביט ואסטרואידים שפגעו בו בראשית קיומו. כיום ידוע שחיידקים שונים ונגיפים מסוגלים לשרוד בתנאים קיצוניים שאפיינו את העולם בראשית ימיו.

 

אנשים חדי אבחנה ובעלי שכל ישר זיהו כבר בתקופות קדומות את העובדה שמקורם של מגיפות הינו חיצוני לגוף האדם. על כן בודדו את חולי הצרעת במושבות משלהם ואסרו עליהם להתערב בציבור וזיהו את הקדחת כנובעת מאויר-רע המצוי בביצות (ומכאן השם Mal-Aria ).

אמצעי התגוננות ממחלות: חלוקים מכסי גוף ומסיכות פנים, ננקטו עוד בימי הביניים, כפי שמראה ציור רופא מזמן מגיפת הדבר - "המוות השחור":

 

 

תלבושת רופא בימי "המוות השחור"

 

 

פריצת הדרך המשמעותית בהתגוננות ממגיפות ושמירת בריאות המשפחה בכלל הושגה עם גילוי תופעת החיסון כנגד מחלת האבעבועות השחורות על ידי אדוארד ג'נר בשנת 1796 וגילוי החיידק הפעיל על ידי לואי פסטר כחמישים שנה מאוחר יותר.

 

מחלת ה"שפעת" (Influenza ) לא נתפסה בעבר כמגיפה אלא כתוצר של "השפעת" כוכבים ומזלות על מצבו של אדם ומצבם של קהילות שלמות. למרבה הצער אמונה זו עכבה את השימוש באמצעי ההתגוננות העתיק ביותר שעמד לרשות האנושות מימי קדם- הסבון והרחצה. קהילות שאימצו מנהגי רחצה והיגיינה אישית נפגעו פחות מקהילות אחרות.

 

המגיפה עולמית הראשונה של שפעת בעידן המודרני הייתה "השפעת הספרדית" שקטלה 25 מליוני אנשים בשנים 1918-1919 באירופה, בארצות הברית ובאפריקה. במהלך השנים שאחרי כן פותחו חיסונים כנגד זנים מוכרים של שפעת.

 

 

 

 השפעת הספרדית - מאושפזים בבית חולים

 

 

 

בשנת 2003 פרצה באסיה מגיפת שפעת לא מוכרת חדשה שכונתה "שפעת העופות"-SARS  . מקורה היה באזורים הכפריים של סין. רופא שטיפל בחולים ונדבק בעצמו העביר אותה להונג-קונג ומשם התפשטה למספר מקומות באסיה. אלא שבמקרה הזה התערב "ארגון הבריאות הבינלאומי" והנהיג שילוב של חיסול עופות נגועים ומאמץ בין לאומי מוצלח לפיתוח חיסון. בכל רחבי העולם שיתפו מעבדות פעולה לפיתוח ואישור של חיסון יעיל כנגד "שפעת העופות". המחלה דוכאה ונעלמה לאחר שמתו ממנה כ-300 איש בלבד.

זו היתה ההתנסות הגלובלית הראשונה לעצירת מגיפה, והיא הוכתרה בהצלחה.

 

"שפעת החזירים" שפרצה השנה במכסיקו מתפשטת בעולם במהירות ועדיין אין חיסון כנגדה. עד ליום כתיבת מאמר זה באוגוסט 2009 נפטרו בישראל שבעה אנשים כתוצאה מסיבוכי המחלה.

 

בקרית טבעון מדווחת העיתונאית עדנה פרידמן ב"רצוי ומצוי" (14.8.2009) :

"...החל מיום ראשון כל העובדים והמתנדבים של מד"א עוברים תדרוכים שוטפים על 'שפעת החזירים' בכניסה למשמרת. הדרכת הרענון כוללת הסבר בנושאי: דרכי ההדבקה, הימנעות מהדבקה, הסיכונים מסיבוכי המחלה והאמצעים העומדים לרשות הצוות, כולל אמצעי חיטוי חדשים כדי לצמצם את אפשרות ההדבקה...."

 

האם אנו על סף דיכויה המהיר של "שפעת החזירים" או שאנו צפויים לעוד ארוע כמגיפת "השפעת ספרדית"?

על כך יענה העתיד.

 

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist