דף הבית | הספריה הדיגיטלית הישראלית | עונת התרבות תש"פ | לוח אירועים | קטלוג וספריה | דרושים | צור קשר | פייסבוק | כרטיסים לסדרות |
דף הבית > הארכיון ההיסטורימסיפורי המקוםסיפורי תושבים > חיילים במחנה
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
סיפורי תושבים
בצלי הצבעוני
יהודית צוויק
זכרונות טבעון בראשיתה - ראובן גלזר
בקרבות על ירושלים - משה כצנלסון
משה כצנלסון - ימאי ולוחם
"הרופא-הפועל" בעיני עצמו - ד"ר בלומנטל
איפה הייתי ביום ה' באייר תש"ח
חיילים במחנה
אל תבכי ילדה
קבוצת הרועים
"פחדים"
"פרשת העניבות"
"הגדודנים"
נערת הרזיסטנס
אביבה וגד יגאל - פגישה ראשונה
אביבה וגד יגאל - פגישה שנייה
מפות - ומה שמאחוריהן
חרש הברזל
"השומר על הסוס" שוב משקיף על העמק
מי העזיז הזה?
אירגון ומפעל
אירועים בקורות הזמן
תהליכים מעצבים
רוח המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
חיילים במחנה (במקור: "החיים במחנה")
מאת: מזל וישניוב

 

 

מיסטר סוסו היה קצין ערבי מג'למה. הוא בא יחד עם סרג'נט בריטי וסודני אחד.

מטרת בואם למחנה היתה לבדוק, אחר ליל יריות, אם השתמשו בנשק בלתי ליגלי.

 

החליטו להעסיקם בשתיית קפה, כדי שלא יסתובבו במחנה.

התפקיד לארח אותם נפל בחלקי, כי ידעתי את גינוני הטקס וקבלת האורחים של הערבים. אולם מיסטר סוסו וחבריו הטרידוני בשאלות: מדוע באתי מהעיר לכאן? מה תפקידי? מי הם האנשים היורים בלילות בנשק לא ליגלי?

 

 

 

סרג'נט וקורפורל בריטיים

במחנה ראשונים בקרית-עמל

 

 

 

מיסטר סוסו הזמין אותי ברוב אדיבותו לבוא לשתות קפה בביתו.

הסרג'נט הבריטי שמח מאוד לשמוע את ההצעה והחליט לבוא לקחת אותי בג'יפ שלו.

הסודני פער פיו עד שכל שיניו נראו, ובת צחוק השתפכה על פניו. הבנתי שההזמנה היתה כדי להוסיף ולחקור אותי.

 

אינני זוכרת אם מסרתי לממונים עלי את תוכן השיחה הזאת.

אבל בליבי היתה "תוכנית" אחרת.

הזמנתי את החברות הלה הרשברג ונעמי וילקנסקי שתלכנה במקומי, הקצינים יזינו עיניהם בהן. נעמי היתה בחורה יפה, עם שיער בהיר ומכנסיים קצרים (כבר בימים ההם!) גם להלה לא חסר היה קסם. כך מצאנו תחבולות להסיח את דעתם של הזרים מהנשק שהחבאנו.

 

הנשים במחנה מילאו תפקידים שונים בענייני ביטחון ובריאות.

על כל התפקידים נוספה המשימה "לחזר אחרי הכלות". למה הכוונה?

כאשר אחד מרווקי המחנה הביא את כלתו, היה עלינו לשמור שלא תברח אחרי ליל יריות, כי לנו היתה חשובה כל אישה נוספת.

 

 

 

תודות:

לשלומית צוקר ואביבה אופז, מתנדבות הארכיון ההיסטורי של קרית-טבעון.

למיכל רייך, מתנדבת מרכז הנצחה, על תימלול הסיפור ועיבודו למחשב.

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist