דף הבית | קטלוג וספריה | לוח אירועים | עונת התרבות תשע"ט | הודעות חשובות! | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטורימסיפורי המקוםאירועים בקורות הזמן > תחנות בעקבות טריסטראם
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
סיפורי תושבים
אירגון ומפעל
אירועים בקורות הזמן
רכבת העמק החדשה
הקטר עולה על הפסים
תימן בבית שערים
תחנות בעקבות טריסטראם
אגדה ומציאות
טריסטראם בטבעון
הקונגרס על כביש 77
פורום 77.6 במאבק הציבורי
מנהרה - או שיהיה רע!
"חוט השני"
דרוזים בקרית-עמל
ייסוד בית הספר בקרית-עמל
הקדטית הראשונה (כמעט) של בית הספר הימי
להתבגר בשנות השישים
"בין איראן לטבעון"
"סליק"
נוער "ימין אורד" בקרית-טבעון
מה בין עזה לקרית טבעון?
שמות ועוד ...
קרקע ומיפוי - קוסקוס טבעון
ציונות, חברה ואקולוגיה באדריכלות מקומית
רכבת העמק - עבר ועתיד
גבורתו של נהג אוטובוס
"פינת השומרים"
"גבעת הבריכות" ופרשי המלך
משחקי ילדים מן העבר
מקומות וזכרונות
חוות שטוק - "נווה יער"
טופונומיה: הזכות לתת שם למקום
תהליכים מעצבים
רוח המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
בין תל קשיש לבאר טבעון - תחנות בעקבות טריסטראם

כתב:  יגאל אורן

 

 

"לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות, אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה נעשה לשמה" (תלמוד בבלי סנהדרין ק"ה).

 

שיירת פרדים טעוני משא לעייפה בוססה בבוץ העמוק של ביצות"המוסררה" בשיפולי גבעות "שיח' אבריק". הכומר האנגלי טריסטראם ורעיו האיצו בסוסיהם, עזבו את השיירה המשתרכת ודהרו לעבר פארק האלונים שנשקף לעיניהם על הגבעות מצפון.

 

החורף הגשום של דצמבר שנת 1863 חיבל בתוכניתו של טריסטראם לנוע היישר מן ה"מוחרקה" (קרן כרמל") לנצרת דרך תל א-שמם (מושב כפר יהושע היום) וג'בע (קיבוץ גבת היום), ולהגיע מבעוד יום אל מנוחתם במנזר הפרנציסקני בנצרת.  טריסראם ושיירתו נאלצו לנוע במסלול קשתי ארוך ומתיש שאותו כינה בספרו "יום  העבודה הקשה ביותר שהיה לנו  עד כה".

"לא יכולנו לצלוח את הקישון... עד שמצאנו את המקום שבו יכלו פרדותנו לעברו.... לאחר שעשינו את דרכנו בבוץ הטובעני הגענו אל קצות גבעות הגליל ושם נאלצנו לפנות שמאלה ולהתקדם לאורך שיפולי צלעותיהם".

 

מדוע יצא טריסטראם למסעו המתיש? מסע של תשעה חודשים בחבל ארץ מוכה קדחת, שורץ שודדים, בדואים בורים ופלאחים אומללים?

 

חדור תחושת שייכות עמוקה אל ארץ הנפש שלו, הנרי בייקר טריסטראם יצא לתור במחוזות הדמיון של האמונה. הוא האמין כי מתחת לפני החזות הבלה, מתחת לערמות האשפה קיימת ארץ קדושה, ארץ שהובטחה למשיחו הנוצרי. הוא סייר בארץ כאשר התנ"כ וה"ברית החדשה" בידו, ובכל אשר פנה מצא עדויות לאמיתות הכתובות בספרים אלו. מסור לאמונתו החל לחקור גם את מה שלא כתוב בספרים, ומבטו חד האבחנה אפשר לו לראות מה שלא ראו רבים לפניו- את העושר העצום של החי והצומח בארץ ישראל.

פרופסור שמעון בודינגר כינה את טריסטראם "אבי הזאולוגיה של ארץ ישראל".

 

חלק ממסלול אותו "יום עבודה קשה" של טריסטראם עובר ליד אתרים המעטרים כיום את קרית טבעון. אתרים אלו טומנים בחובם סיפורים מהתקופה הקדומה ועד לימינו אלה.

 

מוחרקה: "אל-מוחרקה" שמשמעותה בערבית "מקום השריפה", מתואר ע"י טריסטראם במילים אלו: "בכל ארץ ישראל אין עוד אתר שזיהוי מוסכם על דעת כול יותר ממקום המכתש הקטן שבגבעה, 100 מטר תחתנו. שם הראה אלוהי אליהו כי הוא האלוהים."

בזמן ביקורו מגלה טריסטראם במקום גל חורבות עתיקות. בשנת 1883 , עשרים שנה לאחר ביקורו של טריסטראם במקום, נרכש השטח בידי "מסדר הכרמליתים" והוקם בו הבניין הנוכחי של "קרן כרמל".

"בדיוק מתחתנו על גדות נחל קישון, ראינו גבעה קטנה ירוקה ופחוסה, היא תל קסיס, 'תל הכהן' ולפי שמה זו הנקודה המדוייקת שבה שחט אליהו את נביאי הבעל."

 

תל קשיש נמצא ליד דרך ראשית עתיקה שקשרה תרבויות מצפון ודרום ומן הים אל גב ההר. שורת התילים מ"תל שקמונה" בחיפה ועד "לתל תענך" בקרבת ג'נין מדגישה את חשיבותה של הדרך הזו בימי קדם. בשולי עמק יזרעאל תילים רבים המצביעים על קיומם של יישובים חקלאיים בתקופות שונות.  בתקופה העות'מנית, בזמן סיורו אין טריסטראם מוצא אלא יישוב קטן ודל בעמק. ויקטור גרן שסייר בעמק באותו זמן תיאר את הכפרים האלו בכתביו. גם מארק טווין שסייר בעמק שש שנים מאוחר יותר מתאר את דלילות היישובים בו ואת תושביו כפראים ודלפונים הגרים במערות.

ליד תל קשיש נמצא אחד המעברים הטבעיים לחציית נחל קישון המהווה מחסום טבעי בין מערב העמק למזרחו .

 

למרגלות תל קשיש, שלידו מתוכנן אחד המחלפים הגדולים של "כביש 6 " , הוטמן בשנת 2010 צינור גז. בחפירות שערכה רשות העתיקות במקום ונוהלו בידי הארכיאולוגים עוזי עד  ואדוין ואן-דן-בריק נמצא מטמון כלי מקדש מתקופת הברונזה התיכונה - תקופת ערי כנען. המטמון נגנז באופן שאפשר לדמיין שכוהני המקדש הכנעני צפו התקפה, אולי של תחותמס השלישי במאה החמש עשרה לפני הספירה כשפשט על העמק כנגד ברית מלכי כנען?   יוחנן אהרוני הציע לזהות את תל קשיש עם מקומו של הישוב הכנעני "חלקת" המופיע ברשימות תחותמס השלישי.

אמנון בן-תור ניהל חפירות בתל קשיש בשנים 1978-1987 והציע לזהותו עם "דבשת" המוזכרת בספר "יהושע" יט, יא : " "ויעל הגורל השלישי לבני זבולון למשפחתם. ויהי גבול נחלתם עד שריד ועלה גבולם לימה ומרעלה ופגע בדבשת ופגע אל הנחל אשר על פני יקנעם."

 

 

נחל קישון - מראה מתל קשיש

(צילום: יגאל אורן, פברואר 2012)

 

 

בצידו המערבי של תל קשיש, מעברו של כביש 70 הוקמה תחנת שאיבה וטיפול בגז טבעי. חפירות ההצלה שנערכה במקום המכונה "תל קשיש מערב" נוהלו על ידי הארכיאולוגים אלה ירושביץ, חמודי חלאילה ודן קירזנר. במקום נמצאו כלי אבן מהתרבות ה"מוסטרית", תרבות המזוהה עם האדם "הניאדרטלי" ועם "ההומו ספיאנס" מלפני  כ- 50,000 שנה ויותר. על פי הארכיאולוג צביקה גל, כל אזור הכרמל זרוע כלי אבן מהתקופה הקדומה ולרוב ניתן למצאם על פני השטח, וזאת עקב זמינות אבן הצור בכרמל.

 

"הגענו אל תל גדול... הוא תל קמון, זו יוקנעם העתיקה אשר לא נשאר לה כל זכר זולת שמה".

 

תל יוקנעם: יוקנעם נזכרת בכתובות תחותמס השלישי (1458 לפנה"ס) בשם "ענקנעם". היא מוזכרת בתנ"כ פעמיים. מופיעה גם בכתבי אוסיביוס מן המאה ה-4 לספירה בשם "קמונה" ובמפות צלבניות בשם "קיימונט" ו"מונס-קיין" ("הר קיין"). בערבית נקרא המקום "קיימון".

הארכיאולוגים אמנון בן תור שחפר בתל יוקנעם בשנים 1977-1987 ומרים אבישר שחפרה בו בשנת 1993מצאו בתל ממצאים מן התקופה הישראלית (המאה ה10 לפנה"ס), אך גם מן התקופה הפרסית והרומית העתיקה. בראש התל היו שרידי כנסיה מהתקופה הצלבנית.

 

תל יצחקי הוא שמו העברי של אתר שבמפות מנדטוריות כונה "חירבת א-שיח' יסחאק" והמעיין לידו "עין יסחאק". במפות "אגף המדידות" כונה התל בשם "תל יצחקי" ו"מעיין יצחקי" . בשנות השבעים ערך צבי אילן סקר בתל. נתגלה בו שריד בית כנסת וכתובת בבסיס עמוד "יודן בר צרדה". בעקבות זאת שינה "מרכז מיפוי ישראל" את שם המעיין ל"עין יודן". כיוון שצרדה היא שם ישוב מתקופת בית שני ביהודה, יש הרואים בכתובת זו עדות למעבר יהודים מיהודה לגליל במאה השניה לספירה.

בשנת 1999 עת שהורחב כביש 722  נוהלה בתל יצחקי חפירת הצלה בנהול הארכיאולוגים אבירם אושרי וצביקה גל. בחפירות נחשפה בריכה ומערכת אספקת מים מן המעין לישוב מן המאה השניה לספירה.

 

"עין יודן" הוא המעיין הגדול והשופע באזור. מימיו משמשים להשקאת שדות מושב "שדה יעקב".

בעבר היווה המעיין את מקור מי השתיה לתושבי הכפר. כיום מספק המעיין בששת חודשי החורף 180,000 ממ"ק למאגר ההשקייה של המושב, ובקיץ עוד כ-60,000 . המעיין שופע הרבה יותר מכך, אך יתרת מימיו זורמים אל נחל הקישון.

 

באזור יש מעיינות עונתיים רבים. אחד מאלו הוא "עיון אל עאפי"- שבתרגום מערבית שמו "עין מרפא", יתכן וניתן לקשרו לאגדת "שיח'-אבריק". מעיין עונתי נוסף , לא הרחק ממנו מכונה בשם "מטבע'ה", וגם הוא נקשר בידי תושבי המקום לאגדה זו. מעיין קטן נוסף נובע בשדות בית זייד, ומעיין נוסף שמימיו מתנקזים אל נחל בית לחם הוא "עין עמיאל".

 

למרות קיומם של מעיינות קטנים אלו היה בתקופה העות'מנית המחסור במים גורם מרכזי שמנע את התפתחותם של ישובים גדולים בשולי העמק. הקרקע הדלה בגבעות האלונים משטחי אבן הגיר ומחסור במים וחוסר בטחון מהתקפות פורעים השאירו את אזור יערות האלונים כמושבם של שבטי בדואים שעסקו ברעיה ועיבוד שטחי אדמה קטנים. בשלהי המאה ה-19 התגוררו באזור יערות האלונים שברי שבטים קטנים : "זבידאת", "עומריה", "חוואלד", "מזאריב" ועוד.

הצרפתי ויקטור גרן שביקר בארץ באותה שנה (1863) מתאר את הכפרים  כמצבור בתים עלובים, וסך האוכלוסיה הכפרית באזור פחותה מאלף נפש. בבקרו בכפר שיח'-אבריק הוא מוצא לידו מערות גדולות חצובות בסלע ומסיק: "הכפר שיח' אבריק יושב איפה באתרה של עיירה ששמה לא נודע עד כה." בהמשך הוא מסיק, בטעות שזוהי "גבע".  על הכפר "טבע'ון" הוא כותב "חציתי בכיוון מערב גבעות עוטות חורש אשר יש בו מיני עצים ושולט בו האלון... הכפר הזה שיש בו מאתיים תושב, תופס את אתרה של עיירה קדומה באותו שם." הוא מזכיר את הפסוק מהתלמוד: "אין מורידין לפני התיבה ל אנשי בית שאן ולא אנשי חיפה ולא אנשי טבעונין מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין" (בבלי, מגילה כ"ד ע"ב).

"עברנו על פני הכפר המנוול טבע'ון  שיצא לו שם רע בשל מעשי שוד, אולם תושביו לא נראו עשירים למרות היותם גזלנים מקצועיים".

 

"באר טבעון" מסומנת במפת ה P.E.F ליד צומת דרכים וניתן לשער שטריסטראם עבר לידה ורצה להשקות את שיירתו העייפה. נקל לשער סיבה אפשרית לזעמו של טריסטראם: גביית תשלום דמי מעבר, עבור מים מהבאר או עבור שניהם.

באר טבעון ידועה כיום בהיותה משמשת כמקווה טהרה לחסידים בכל האזור. סגולה מיוחדת לבאר היא בהיותה פתחו של מעיין "מים חיים" שהם על פי ההלכה מטהרים אפילו זב ומצורע אשר מקווה רגיל אינו מטהר. ניסים גולן, איש טבעון לשעבר, שנוהג להגיע מרכסים לטבילה בבאר טבעון מספר כי סגולתה של הבאר מתייחד במסורת מימי המשנה שכן רבי מאיר, תלמידו של רבי עקיבא ומורו של רבי יהודה הנשיא, חי במקום. הטבילה במקווה מלווה לדבריו בהיטהרות רוחנית בהסתמך על הפסוק בספר ירמיהו  "מקווה ישראל- ה' ".

 

ליד הבאר מתנשא "תל טבעון" הטומן בחובו ישוב קדום מן התקופה הכלקוליתית (האלף ה-4 לפנה"ס). הארכיאולוג אבנר רבן שחפר במקום בשנת 1983 מצא בתל רצף של ישוב כנעני מן האלף השלישי והשני לפנה"ס.

מ"תל טבעון" ניתן להשקיף אל מקומה של "טבעין" מימי המשנה, הוא מקומו של הכפר טבע'ון למרגלות שכונת האיריס. הארכיאולוג איש טבעון אריאל ברמן הציע לפני כעשור שנים למועצה המקומית טבעון ולמועצה האזורית עמק יזרעאל לממן במשותף עונת חפירות באזור הכפר. העניין לא נסתייע אולם כתוצאה מיוזמה זו הוצב שלט הסבר במקום.

ליד "תל טבעון" מאגר מים האוסף את מימיהם של "עיינות כוכבן". שם היה מקומו הזמני של קבוץ אלונים בעלותו על הקרקע בשנת 1938.

 

אפילוג:

מאמר זה נכתב במקורו כהכנה לסיור במסגרת מיזם קהילתי "תרבות בית שערים" להידוק הקשר בין תושבי קרית טבעון לאתרי המורשת שבסביבות הישוב.

תוך כדי הלימוד והכנת הסיור נפרשו לפני פרשות היסטוריות וסיפורים שונים שלא נכללו במאמר, אולם ארמוז על אחת מהם: הופעתו האבולוציונית של תפוז ה"שמוטי" ביפו בזמן ביקורם של הנרי טריסטראם ומשה מונטיפיורי בארץ ישראל. ענף הפרדסנות התפתח במהירות בארץ ישראל, וה"שמוטי" קיבל את מותג "ג'אפה" שהפך להיות ענף הייצוא הראשי מארץ ישראל בתחילת המאה העשרים. ומתוך שביקורו של טריסטראם לא בא מלכתחילה לשמה של ישראל - נעשה לשמה.

 

 

מקורות:

"מסע בארץ ישראל יומן 1863-1864 ", הנרי בייקר טריסטראם.

"הנרי בייקר טריסטראם-אבי הזאולוגיה של ארץ ישראל", פרופ' פ. ש. בודנהיימר.

"גבעות אלונים-טבעון נוף ואדם" בעריכת יעקב שורר ואורי שפר תשנ"א 1990 .

"החלוצים", אליעזר שמאלי

"תפוח הזהב-ראשית הפרדסנות בארץ ישראל", ישראלה קומפטון ושרון עמבר.

אתר רשות העתיקות באינטרנט: http://www.antiquities.org.il/home_heb.asp

בספר "ארצות הגליל" מאמר "התנחלות הבדואים בגליל" מאת ארנון מדזיני.

מפות ארץ ישראל מתקופות שונות.


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist