דף הבית | קטלוג וספריה | האירועים והסרטים הקרובים | תרבות בקיץ | חוברת תשע"ח | ילדים בקיץ | הודעות חשובות! | לוח אירועים | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטורי > סיפורה של האנדרטה
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
סיפורה של האנדרטה

מאת שפרה לשם, הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון

 

 

עד שקמה האנדרטה בצומת הבנים, נערכו טקסי זיכרון נפרדים בשתי אנדרטאות שהוקמו ביישובים: "קרית עמל" ו"טבעון". נוהג זה נמשך גם לאחר האיחוד המוניציפאלי שהתרחש באפריל 1958 .

 

האנדרטה בטבעון, שיצר הפסל דוד פולוס בשנת 1952, הוצבה במרכז טבעון בכיכר החירות (היא כיכר בן-גוריון) על ראש גבעה של גן ציבורי קיים (כיום "גן המייסדים"), בצורת מגדל אבן עליו חרוטות המילים "לזכר הגיבורים שנפלו במלחמה לשחרור האומה והמולדת בשנים תש"ח-ט". גלעד אנונימי ללא ציון שמות הנופלים אלא רק "גיבורי ישראל".

 

 

הגלעד של דוד פולוס בטבעון

(צילום: לימור דוידסון, מרץ 2006)

 

להגדלה יש להקליק על התמונות במאמר 

 

 

זו של קרית עמל הוקמה ב-1956 בתוך גן זיכרון, שכונה "גן המגן", במרכז היישוב של אז (היום פינת הרחובות קרן קיימת-הכרמל). על לוח עשוי מאבן נרשם "לזכר החברים שנפלו בשחרור ארצנו" תוך ציון שמותיהם של עשרה נופלים ומועד נפילתם. הגן והאנדרטה עוצבו על ידי אדריכל הגנים יצחק אנוביץ. עם השנים נבנו בתים על שטח הגן והיום נותר בו רק לוח הזיכרון וספסל בודד.

 

 

 

האנדרטה בקרית עמל

(צילום: שפרה לשם, 2009)

 

 

 

גם ביום העצמאות ה-19, שחל בשנת 67, תוכננו טקסי הזיכרון כבעבר.

ב-14.5.1967 - ד' באייר תשכ"ז (שימו לב לתאריך) - התקיימו באותה שעה שתי אזכרות נפרדות לנופלים בשתי האנדרטאות (עלון המועצה מס' 9 - חודש מאי 67).

 

 

 

 

פרסום על אירועי יום העצמאות תשל"א

 

 

 

 

זמן קצר לאחר החגיגות, משגר ראש המועצה, יצחק קלנברג, מנשר מודפס על גבי נייר סטנסיל (עלון המועצה מס' 10 מחודש יוני 67), הממחיש את האווירה שנוצרה בעקבות המתיחות שקדמה למלחמת ששת הימים:

"הימים שעברו מאז יום העצמאות העמידונו במצב חמור מאוד.

היינו נאלצים להתארגן במהירות לקידום פני הבאות והדברים לא היו קלים"

 

ראש המועצה מונה את בעיית המזון שאזל בחנויות, את הצורך בהתגייסותם של התושבים וצעירי היישוב "בשעת חרום זו" (שם). הוא מסיים את דבריו בברכת "חזק ואמץ" למגויסי הקריה,  החיילים והתושבים.

 

כאשר שככו הקרבות, חדרה ההכרה שמלחמה אינה אירוע מזדמן אלא מציאות קיומית. בצד הניצחון - "ימים נוראי הוד וגבורה אלה" - כהגדרתו, נפלו עוד בחורים מהקריה. היה ברור שיש לעשות מעשה. בעלון הבא (מס' 11) שיצא לקראת חג החנוכה (דצמבר 1967) במדור "על הפרק", יוצא ראש המועצה בהצהרה:   

"אין אנו יכולים לנחם את המשפחות השכולות, אלא בהבטחה צנועה אחת:

זכרם של הנופלים ייחרת בליבנו לעד".

עדות לכך, הוא ממשיך: "תהווה האנדרטה להנצחת זכרם של חללי מלחמת השחרור, מבצע קדש ו"מלחמת ששת הימים".

כלומר, האנדרטה שתוקם תכיל את כל חללי קרית טבעון בכל המערכות. באותה נשימה הוא מציג את  עקרונותיו לגבי מקומה של האנדרטה בהוויית הישוב.

כמו קודמותיה:"אנדרטה זו תוקם בגן ציבורי בלב קרייתנו"

וגם קובע לוח זמנים לביצועה:

"אבן הפינה תונח בתחילת שנת העשרים לקיום מדינת ישראל" (היינו, בשנה הבאה).

 

כבר באותה שנה פורסמה "הפרוגרמה" - מתווה כללי למכרז על הקמת גן הזיכרון והאנדרטה - בה נקבע בין היתר מיקומה ב"לב הקריה" המאוחדת - "הצטלבות הכניסות לקריה" על ציר חיפה-עפולה ה"ניראה היטב לכל הנוסעים לכיוון העמק ונצרת", וכן פרטים נוספים כגון: רחבה שתכיל כמות גדולה של אנשים, פינות ישיבה מוצלות, מקום חנייה וכדו'

 

 

 

 

 

מכתב על הצגת התכניות לקהל הרחב

 

 

 

 

דגמי שלוש ההצעות שהוגשו לתחרות הוצגו לציבור במועדון הקהילתי, במאי 1969. מתוכן בחר חבר השופטים "פה אחד" את האנדרטה של הפסל-אדריכל חיליק (יחיאל) ערד מקיבוץ סער ואת תכנית גן הזיכרון של  אדריכלי הגנים  פולק את פרוכטר (זאב פולק היה תושב קרית טבעון). אגב, במקום השני זכתה הפסלת דינה מ"שער העמקים" ואדריכל הגנים ש. אשל, איש קרית טבעון.

 

 

 

 

 תכנית גן הזיכרון והאנדרטה שזכו בתחרות

 

 

 

 

 

דגם האנדרטה

 

 

 

 

לא בכדי נבחרה הצעתו של חיליק ערד, שהרי הפסל עצמו הוא העצמה והגדלה של מחסום טנקים. גודלה של האנדרטה ומסת עמודי המתכת של שלוש זרועות הפלדה, הקורעות את השמים בתנועה אלכסונית כלפי מעלה, כאילו ננעצות בם ומקשרות בין עליונים לתחתונים. כל אלה משדרים הרואיות, כוח ועוצמה. אין ספק, שפסלו של ערד מייצג את האווירה שאפפה את המדינה אחרי מלחמת ששת הימים. 

 

בראיון שקיימה יעל טלטש עם חיליק ערד, בעת הכנת עבודתה על האנדרטה במסגרת קורס לחינוך מוזיאוני במכללת "אורנים" (מאי 1994), התייחס האומן לשאלת הסמליות של האנדרטה: "הרעיון היה ליצור דגם מוגדל של מחסום טנקים, שמקורו כנראה במלחמת האזרחים בספרד. סיסמת המורדים הייתה: "הם לא יעברו". הרעיון היה: "אותנו לא יזיזו מפה!"

 

אגב, חיליק ערד לא ידע שבמקום בו תוכננה לקום האנדרטה הייתה בזמן המנדט נקודת ביקורת שנקראה ה"שער" ושגם היה מחסום. "מעניין," - כותבת טלטש - "שבתחושה שלו היה נחוץ שם משהו שיסמל "עצור!" (שם, עמ' 19)

 

 

 

 

המחסום בשער הכניסה של קרית עמל

ליד כביש חיפה-עפולה

 

 

 

 

לדברי ערד "הביטוי של המשולש הוא המוטיב הדומיננטי ביצירתו. אני אוהב את הפירמידה ההפוכה של תומרקין, ברחבת עירית תל-אביב. הגיאומטריה מעניינת. יש דמיון בין המשולשים ההפוכים", בעבודותיהם של שני היוצרים (שם, עמ' 20).

 

העבודה יצאה לדרך. לדברי ערד "קלנברג, ראש המועצה, היה נלהב מהתכנית ונסע בעצמו להביא את הפלדה - קורטן. זהו סוג של פלדה שנוצרת בה קורוזיה חד-פעמית המגנה על מה שמתחת. החלודה שנוצרת היא חד-פעמית ומונעת הרס" (לימים, הסתבר שהחומר לא עמד בתלאות הזמן והחלודה פשתה באנדרטה עד שהיוותה סיכון בטיחותי. בשנת 2012 שיפצו את האנדרטה מחדש). "המוטות הובאו מגרמניה בחצאים, אחר כך ריתכו אותן במסגרייה במפרץ" (שם).

 

 

 

  מכתב של חברת הריתוך ש.גורדון ממפרץ חיפה.

 

 

 

 

לקראת אירועי יום העצמאות תשל"א - הפעם האחרונה שטקסי הזיכרון נערכו בשתי האנדרטאות - הוצאה חוברת ובה מדווחת המועצה על הישגיה ב"שנת העצמאות החולפת":

"לאחר הכשרת קרקע ותכנון התחלנו בהקמת האנדרטה. כפי שפורסם בזמנו,

יהיה באנדרטה גם חדר התייחדות עם שמות הנופלים".

"אוהל" היזכור - כמקום התייחדות מאפשר גם את האינטימיות. כדאי לשים לב, שבתכנון אנדרטה זו בא לידי ביטוי השינוי בתפיסת ההנצחה בישראל: מההנצחה קולקטיבית- אנונימית להנצחה אישית .

 

 

 ה"אהל" - פינת הזיכרון באנדרטה

 

 

 

 

"הרעיון הראשון", מבהיר ערד, "היה לעשות הכל מבטון" אבל, כשנתקל בקשיים בביצוע תכניתו החליט לשלב לבטון את הפלדה. "קודם הכינו יסודות ו"אוהל" ועל זה את המוטות"."המקומות בהן כל מוט נוגע ומשתלב במוט אחר היו מסובכות מאוד". לכן, נעשה החיבור נעשה מחוץ למקום ורק לאחר העמדתם בעזרת מנופי ענק נעשתה פעולת הריתוך (שם).   

 

כדי לעמוד בלוח הזמנים שהוקצב, היה צורך בפתחון ליבם וידם של התושבים, כפי שנרשם בחוברת:

"בקרוב נפנה אליך תושב יקר, ונבקש השתתפותך הכספית. על ידי תרומתך

 תוכל גם אתה לתת ביטוי של השתתפות בצער המשפחות השכולות והנצחת זכר בנינו".

 

 

 

  גן הזיכרון והאנדרטה

(צילום: רחלי גליקליך)

 

 

 

 

בעיצומן של ההכנות לקראת יום העצמאות תשל"ב, יוצא הפרסום המיוחל.

 

"חנוכת האנדרטה תיערך ביום הזיכרון והעצרת תתקיים השנה לרגלי האנדרטה.

יהא זה המקום ההולם ביותר להתייחדות עם יקירנו שאינם עוד".

 

 

 כריכה - עלון תשל"ב

 

 

 

 

 

 חנוכת האנדרטה - דברי ראש המועצה יעקב קלנברג

 

 

 

ואכן, ביום שני 17.4.1972 בשעה 19.00 הורד הדגל לחצי התורן וראש המועצה מסכם:

 

"נישאת על פני סביבתה, דוממת וכבירה"  ניצבת האנדרטה.

"גוף הפלדה הענק, ה"מחסום נגד טנקים", הינו סמל מופלא לגבורת הנופלים".

 

 

 

אנדרטת יד לבנים בצומת המרכזי של קרית טבעון

(צילום:  אריה ליפשיץ)

 

 

 

 

רשימת מקורות מתוך הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון

במרכז ההנצחה

 

עבודות גמר  

טלטש יעל, "האנדרטה בקרית טבעון", עבודת סיכום במסגרת הקורס ל"חינוך מוזיאוני" במכללת

            אורנים, מאי 1994.

 

חוברות

  1. עלון המועצה, "קרית טבעון", גיליון מס' 11, כסלו תשכ"ח-דצמבר 1967
  2. המועצה המקומית קרית טבעון, "יום העצמאות תשל"א", גיליון 18, אייר תש"ח-אפריל 1971.
  3. המועצה המקומית קרית טבעון, "יום העצמאות תשל"ב", אייר תשל"ב-אפריל 1972

  


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist